מטבעות דיגיטליים והמערכת הבנקאית


מטבעות דיגיטליים והמערכת הבנקאית

האם מטבע דיגיטלי גלובאלי ומבוזר כגון הביטקוין, עלול לערער את מעמדו של הדולר האמריקאי או כל מטבע מרכזי אחר? מטבעות דיגיטליים לכאורה לא זקוקים לשירותי סליקה סטנדרטיים של מטבעות רגילים הנתונים לפיקוח מחמיר של רגולציה פיננסית בינלאומית אלא נשענים על טכנולוגיה בקוד פתוח.

באשר לסיבה הראשונה, אם מטבע דיגיטלי כלשהו יהיה כל כך דומיננטי, גלובאלי וסחיר, אפילו כמטבע ה- 20 בין המטבעות הסחירים בעולם, הוא לכאורה עשוי לעמעם את כוחם של מטבעות מרכזיים רגילים כגון הדולר האמריקאי, היורו או הפרנק השוויצרי. יחד עם זאת, אנו סבורים כי המטבעות הדיגיטליים לא יחליפו את המטבעות הרגילים. מדינות לא יכולות להרשות לעצמן לוותר על שליטה במטבע שלהן. איבוד שליטה במטבע, ובייחוד אובדן היכולת להדפיס או לספוג מהשוק את המטבע, משמעותו אובדן יכולות מרכזיות לניהול מדיניות כלכלית, פיסקאלית ומוניטרית בכלל, ויכולות ניהול משברים כלכליים בפרט. דוגמאות לכך הן מדינות בעבר ובהווה, כמו זימבאבווה בימים אלה, ברגע שמאבדות לחלוטין את הערך של המטבע עם 2,000% אינפלציה או בישראל לפני הייצוב הכלכלי של ממשלת האחדות הראשונה, מאבדות את היכולת לנהל מדיניות כלכלית במדינתן. משבר הקורונה, הוכיח בכל העולם את היתרונות שבשליטה במטבע. כמעט כל מדינות העולם, גייסו חוב בשווקי חו"ל או הדפיסו ממש כסף, והזרימו סכומי עתק לכלכלה המקומית בין באופן ישיר, במענקים לעסקים ולאנשים פרטיים, ובין באופן עקיף על ידי דחיית תשלומי חובה כגון מיסים מדינתיים, מיסים עירוניים ועוד. היכולת לגבות מיסים תתערער אם כולנו נשתמש במטבע דיגיטלי ולא בשקל. אפילו הקיצוניים שבין תומכי המטבעות הדיגיטליים הבינו כבר כי כדי שתהיה להם רשת חשמל מתפקדת בכל מדינה כדי לכרות מטבעות דיגיטליים, כדאי שתשלומי המיסים למדינה ימשיכו לזרום כרגיל כדי שיהיה כסף לבנות, לפקח ולתחזק רשתות חשמל ואנרגיה תקינות גם אם הן בידיים פרטיות. כדאי לשלם מיסים כדי שגם למפתחי המטבעות הדיגיטליים יפנו את הזבל מהבית ומהעסק, וגם להם יהיו כבישים לנסוע בהם כדי להגיע אל חוות שרתי המחשב בה הם כורים את המטבעות הדיגיטליים שלהם.

סיבה קונספטואלית נוספת מאד מעניינת נעוצה בהבדל בין סופיות כמות המטבעות הדיגיטליים, לבין מטבעות רגילים.

במהלך מפגש מרתק בין אנשי פיננסיים, כספים, כלכלנים ובנקאים לבין מדענים מתחומי הפיזיקה ומדעי חיים וביניהם גם כמה קריפטולוגים ידועים, שמטרתו הייתה לשלב כוחות בחשיבה על פתרון בעיות פיננסיות מורכבות, אחד המדענים ניסח תמה ידועה ביופי לירי אולי אף טראגי עבורו. "המדע הוא מוגבל, אם אתה מקבל את חוק שימור החומר. אנחנו המדענים מוגבלים בחומר שלנו, ומכאן גם בחשיבה שלנו. לכסף, לעומת זאת, אין סוף. כמות הכסף תמיד גדלה, במקרים רבים, כסף וערך נוצרים גם 'יש מאין' כגון תשלום עבור ערך חדש שנוצר על ידי רעיון או זיכיון או פטנט. מה שהמדע כמובן לא מסוגל לבצע". חוקים מדעיים ותמה כלכלית זו ודאי ידועה ומקובלת. התחום הפיננסי, כסף, אינו מוגבל. הוא תמיד מתרחב. כאשר הוא מופנה לפיתוח כלכלי, מלחמה בעוני, השקעות בחינוך, תיקון אי שוויון ועוד, ניתן לחולל פלאים. באופן פחות פרוזאי, הביטקוין ומטבעות דיגיטליים אחרים, מוגבלים במספר המטבעות על פי הטכנולוגיה הקיימת. האופי הזה, לא יכול לדור בכפיפה אחת עם הקביעה המדעית המקובלת שכסף אינו מוגבל. הוא תמיד נוצר מתהווה וגדל. הטכנולוגיה של מטבעות דיגיטליים אכן משווה להם יותר מאפיינים של סחורה כגון זהב. סחורה כמו כל הסחורות בעידן הדיגיטלי החדש, "מידע", "מטבע דיגיטלי" מעין "זהב חדש" או ממש יצירות אומנות ספורות של אמן ידוע, באות במהדורה מוגבלת. כבר הזכרנו את חוק שימור החומר. כך גם השימוש ההולך וגובר במטבעות הדיגיטליים למעין גידור פיננסי. לא בכדי במשבר הקורונה, בד בבד עם ירידה בערכם של המטבעות הרגילים עקב הדפסות הכסף האדירות מצד מדינות, עלה ערכן של סחורות המהוות הגנה – זהב, יצירות אומנות, נדל"ן ומטבעות דיגיטליים. אם ערכו של המטבע הדיגיטלי עשוי לקפוץ ולעלות בחדות כי הוא סחורה נדירה, מייצרים כמות מוגבלת יחסית ממנו, לא ייעשה בו שימוש ברכישות בסופרמרקט או בכל שימוש יומיומי אחר כמו במטבעות רגילים.

מה בין כסף רגיל FIAT MONEY לבין מטבעות דיגיטליים

מומחי מטבעות דיגיטליים או מדויק יותר, מומחי התוכן הטכנולוגי במטבעות קריפטוגרפיים הגיעו ממחקר מתמטי וקריפטוגרפי, בין היתר, לפתרון בעיות מהימנות או אמינות בשימושים ברשת האינטרנט. שני דברים הניעו את פיתוח המטבעות הדיגיטליים בטכנולוגיית הבלוקצ'יין בהקשר הפיננסי הצר של בנקאות. הדבר הראשון המהותי בעינינו, מציג פתרון לבעיית סימטריה והוכחה. לדוגמא, לקוח עם יתרה של 100,000 ₪ בחשבון הבנק שלו, ומחמת טעות אנוש תפעולית או טעות מחשב דיגיטלית, לפתע היתרה הרשומה עומדת על סך של 1,000 ₪ בלבד. אם הבנק לא ימצא את הטעות באופן עצמאי, בבדיקה פנימית, הלקוח לא יוכל לעשות הרבה למעט לתבוע את הבנק ולנסות להוכיח כי אכן היה לו בחשבון הבנק 100,000 ₪ שהפכו לפתע רק ל- 1,000 ₪ מבלי שהלקוח ביצע פעילות כלשהי בחשבון הבנק שלו. היה והבנק והלקוח היו משתמשים בטכנולוגיית הבלוקצ'יין, לא הייתה מחלוקת וכל אחד מהצדדים היה יכול בקלות לבדוק ולוודא את נכונות הטענה, מה הוא הסכום המדויק העומד לרשות הלקוח. האלמנט השני, היה החופש ממוסדות פיננסיים ארכאיים העושים בכספנו ככל העולה על רוחם, קורסים בכל כמה שנים וגורמים לנו, האזרחים והכלכלה, נזק. עולם מבוזר, סודי ואינטימי בו אדם אדון לכספו ללא ידיעתו של איש, אלא רק של אלה שהוא חפץ לחלוק עמם את המידע הפיננסי היקר לו. כמה כסף יש לו, או אילו טרנזקציות הוא מבצע בכספו וכו'. בעיתונות הכלכלית ניתן למצוא סיבות רבות נוספות, חלקן כלל אינן נכונות. לדוגמא, מי צריך מטבעות וכסף אמיתי אם אפשר הכול וירטואלי. למה צריך לשלם עמלות לבנק שישמור על כספנו, נוכל להעביר בביטחון מלא כסף ממקום למקום ובמהירות רבה יותר ועוד. נסביר בקצרה, כי גם ללא מטבעות דיגיטליים, רוב הכסף בעולם הוא אכן דיגיטלי. הכוונה היא כמובן לרוב המטבעות הרגילים, אלה המכונים בעגה המקצועית FIAT MONEY (כסף אמיתי) לעומת ה DIGITAL COINS. רוב ה- FIAT MOANEY היום בעולם הוא דיגיטלי. רובנו לא מחזיקים את כמות המזומנים שיש לנו בחשבון עו"ש ובפיקדונות במזומן ורובנו, בכל העולם, כבר משלם באמצעים דיגיטליים המחוברים לחשבונות הבנק שלנו או לכרטיסי האשראי או לפלאפון שלנו. בנוסף, העמלות המגולמות בפער המחיר בין רכישת המטבעות הדיגיטליים לבין מחיר המכירה, גבוה לאין שיעור מרמת העמלות המשולמות לבנקים על פעולה כלשהי. למרות טכנולוגיית הבלוקצ'יין החסינה, לכאורה, מבעיית מהימנות ואמינות וחוסר סימטריה במידע, היא הציגה לא מעט קשיים תפעוליים אחרים - החלפה או תקלות במכשירים הדיגיטליים של הלקוחות (פלאפונים, מחשבים וכיוב') תורגמו לאובדן תכוף של סיסמאות בלוקצ'יין ארוכות שהלכו לאיבוד ואיש אינו יכול לשחזרן. כמו כן, בוצעו פריצות לבורסות של מטבעות קריפטו וגניבה של מטבעות, לרבות אובדן כספי ללקוחות. בכל גניבה ממוסד בנקאי, אף לקוח לא מאבד את כספו. הגניבה הידועה ביותר ארעה ב 2014. הבורסה היפנית Mt Gox שפעלה משנת 2010 נפרצה ונגנבו ממנה 850 אלף מטבעות בערך של 450 מיליון דולר באותו זמן ! כ- 200,000 מטבעות נמצאו, אך עושר גנוב רב עדיין מסתתר לו בנבכי רשת האינטרנט.

אנו סבורים כי את בעיית האי סימטריה במידע ומהימנותו יוכלו המוסדות הפיננסים המרכזיים המסורתיים יחד עם המערכת הבנקאית, לפתור בקלות במספר דרכים שיהיו זולות ובטוחות לא פחות מאלה של המטבעות הדיגיטליים, ובוודאי ידידותיים יותר למשבר האקלים (הידעת – אנרגיה לכריית מטבעות דיגיטליים, עולה על האנרגיה הנצרכת על ידי מדינת ישראל כולה). בנוסף, אלמנט הביזור והחשאיות משך לתחום גם כאלה "שהוקצו מחמת מיאוס" מהמערכת הפיננסית הרגילה. ארגוני פשע, הלבנת הון וטרור, מעלימי מס למיניהם ועוד, אלמנט שפגע בפיתוח התחום.

כך, בימים אלה, ונצואלה וזימבבואה שאיבדו לחלוטין את השליטה במטבע שלהן, החלו לנסות להשתמש במטבעות דיגיטליים. אסטרטגיה זו לא צלחה מהסיבות האמורות לעיל, והן מנסות לעבור לאסטרטגיה ידועה אחרת, כמו הצמדה למטבע קשיח ויציב אחר. לדוגמא, '100 מטבעות ונצואלה' שוות ערך במדויק ל- 1 מטבע דולר אמריקאי. באיראן, הקריסה בשווי המטבע המקומי, התומאן או הריאל האיראני, יחד עם הלוחמה הכלכלית המקיפה נגד המדינה הותיר אותה ללא יכולת תפעול פיננסי של כספים במטבעות מרכזיים. בנוסף לכך, ניתוקה ממערכת ה- SWIFT, בכל המטבעות, הביא את איראן לנסות כל דרך אפשרית כדי לעקוף סנקציות כלכליות, בין היתר, גם באמצעות שימוש במטבעות דיגיטליים. כל הניסיונות הללו לשימוש במטבעות דיגיטליים על ידי מדינות הנמצאות בלחץ כלכלי גבוה מסיבות שונות, לא הגיע להיקפים משמעותיים שיכולים לסייע למדינה, בעלת היקף כלכלי מצומצם ככל שיהיה כגון זימבבואה, ובוודאי שלא למדינה בעלת כלכלה משמעותית כגון איראן.

קיימות מספר סיבות לכישלון זה. ראשית, המטבעות הדיגיטליים אינם נפוצים מספיק וקשה לסחור בהם בהיקף משמעותי. שנית, הם לא מבוזרים וסודיים כפי שבקשו לייחס להם. בפריצה לבורסת היפנית Mt Gox שתוארה לעיל, נפתחה חקירה של האינטרפול. אך לבסוף, אדם פרטי שאיבד את כספו בבורסה זו, הצליח לעקוב ברשת האינטרנט באמצעות תוכנות שונות וארגונים פרטיים שונים, אחר תנועות המטבעות הדיגיטליים שנגנבו. אותו אדם היה זה שהוביל את חוקרי האינטרפול לתפוס את הגנב שותה קוקטייל לחופי אי יווני קסום. כלומר, ניסיונות לשנע מטבעות דיגיטליים ללא כל עקבות הוא מורכב ביותר, ובוודאי סכומים בהיקף משמעותי. סיבה נוספת היא, השימוש במסלקות כספים רגילות כדי לבצע פעולות המרה ממטבע ה- FIAT, המטבע הרגיל, אל המטבע הדיגיטלי ומשם בחזרה אל מטבע רגיל כדי להזרים מט"ח במטבע עובר לסוחר, למשק. בדוגמאות המדוברות, ונצואלה צריכה למצוא מקור מטבעי רגיל מרזרבות המט"ח שלה, אם נשארו כאלה, במטבע מרכזי – דולר, יורו או אחרים, ובהיקף משמעותי. ואז, להמיר זאת למטבע דיגיטלי, להעביר אותו באמצעות בורסה או חלפן של מטבעות דיגיטליים לצד ג' שיהיה מוכן לקבל מטבע דיגיטלי בתמורה לסחורה שסיפק לכלכלה במצוקה (מזון, תרופות, נפט וכו'). צד ג' כזה בדרך כלל יסרב לטרנזקציה כזו, אלא אם גם הוא בעצמו בעל יכולות משמעותיות להמיר את המטבעות הדיגיטליים לכסף אמיתי כדי להזרים אותו למערכות הפיננסיות בעסק שלו שסיפק את הסחורה.

לסיכום :

המטבע הדיגיטלי מאפשר מסחר חופשי בין אנשים, לכאורה, ללא תלות גאוגרפית וללא תיווך פיננסי של בנק או מדינה אלא של גופים פרטיים אחרים (חלפני מטבע וירטואלי, בורסות למסחר במטבעות קריפטולוגיים). יחד עם זאת, הרגולציה יכולה להוות בעיה כאשר היא מתעוררת, אין אפשרות לאחזר מידע במידה ולא בוצע גיבוי מתאים. בנוסף הכסף חשוף לתנודות חדות בערכו ואפשר לאבד אותו בקלות, יחסית. אנו סבורים כי, ההבדל העיקרי טמון בחוקי הפיזיקה - מטבע קריפטוגרפי הנו סופי, יש מספר מוגבל ממנו. לכן הוא דומה יותר לסחורה או אמנות ולא לכסף. הקונספט הפיננסי שמאחורי כסף, מטבע רגיל עובר לסוחר, הוא שכסף, תמיד ממשיך לצמוח.

ציון בקר

סמנכ"ל, מנהל החטיבה לבנקאות מסחרית

בנק מרכנתיל

ציון בקר