יצירת קשר כניסת גזברים

פדיון ימי מחלה לעובדים הבכירים בשלטון המקומי

בימים הקרובים, בעקבות פעילות שבוצעה על ידי הנהלת איגוד הגזברים בשיתוף פעולה עם ראשי האיגודים המקצועיים האחרים ברשויות המקומיות ובליווי מרכז השלטון המקומי, צפוי משרד האוצר לפרסם הנחיות לעניין זכאותם של העובדים הבכירים בשלטון המקומי, לפדיון ימי מחלה וזאת כהשוואה לזכאות שניתנה לאחרונה לעובדים בכירים בשירות המדינה.

הנ"ל התוצאה של פעילות אינטנסיבית שניהל האיגוד בנושא עליה דיווחנו בעבר.

מצ"ב קישור למסמך עדכון בנושא שכתב יו"ר האיגוד רו"ח תומר ביטון

נעדכן כשיתקבלו הוראות ההפעלה מהאוצר.



עודכן המדד החברתי-כלכלי ברשויות המקומיות

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה לפני מספר ימים עדכון למדד החברתי כלכלי. כידוע, המדד מסווג את כל הרשויות המקומיות בישראל לפי עשירונים של איתנות כלכלית-חברתית מ-1 (הנמוך ביותר) ועד 10 (הגבוה ביותר) ומשמש את משרדי הממשלה ואת גופי הסמך הממשלתיים להקצאות דיפרנציאליות של תקציבים ותמיכות.

המדד החברתי-כלכלי נשען על מודל בו מוצבים 14 משתנים המתייחסים לתושבי הרשות (ולא לרשות המקומית כגוף מוניציפלי כלכלי) מהתחומים: הרכב דמוגרפי, השכלה וחינוך, רמת חיים תעסוקה וגמלאות. המשתנים מוכנסים למודל (שטרם פורסם ע"י הלמ"ס) ובאמצעותו ממוינות הרשויות השונות ל- 10 קבוצות סטטיסטיות דומות. העיבוד הנוכחי מתבסס על נתוני האוכלוסין 2013. העיבוד הקודם בוצע על נתוני 2008.

עפ"י תוצאת ההרצה הפעם, מתוך 255 רשויות מקומיות (2013) ב- 102 (!) חלו שינויים בשיוך באשכול החברתי כלכלי: 69 רשויות עלו ב"ציון" אחד, 5 רשויות עלו ב- שניים. לעומת זאת 25 רשויות ירדו בציון אחד, 4 ב- 2 ו-1 (חבל יבנה) ב-3.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מסבירה את השינויים ב- 4 סיבות- 3 מהן טכניות:
1. שינוי בסיס הנתונים שעליו מתבסס המדד הן מבחינת מקור הנתונים והן מבחינת הרכב המשתנים והגדרתם (טכני).
2. שינוי בהגדרת האוכלוסייה המשתתפת בחישוב המדד – הוספת רוב דיירי המוסדות שלא הופיעו במדידה בשנת 2008, למדידה העדכנית (טכני).
3. שינויים במפה המוניציפלית (פיצול רשויות מקומיות, הוספת יישובים למועצות אזוריות, השתתפות יישובים שעבורם היו חסרים נתוני מפקד האוכלוסין 2008).
4. עדכון (ראלי) במצב החברתי-כלכלי של כלל (תושבי) הרשויות המקומיות לשנת 2013.

הגם שמדובר בשינויים שרובם טכניים ברור שטבלת המדדים החדשה תשפיע מאוד על הקצאות התקציב השונות שמבצעת המדינה באמצעות משרדי הממשלה השונים וכן גופי הסמך, לרשויות המקומיות. שיעור ההשתתפות העצמי (מאצ'ינג) שיידרש כעת בלא מעט רשויות מקומיות, יגדל.

יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס פנה במכתב לשר האוצר ולשר הפנים, מחה על העדכון ועל השפעותיו הצפויות ודרש למצוא מדד אחר שיבדוק את הרשויות עצמן. בנוסף ביקש במכתב לאפשר לרשויות שהשתנה להן המדד כלפי מעלה להעלות את תעריפי הארנונה בשנת 2018 באופן אוטומטי.

מצ"ב קישור למכתב יו"ר מש"מ וכן קישור לטבלה החדשה שפרסם הלמ"ס הכוללת גם את הנתונים הקודמים

משרד הבינוי והשיכון מפרסם קול קורא להקמת מינהלות עירוניות

במסגרת יישום ראשון לחוק הרשות הלאומית להתחדשות עירונית מפרסם משרד הבינוי והשיכון קול קורא להשתתפות במימון מינהלות עירוניות להתחדשות עירונית עבור רשויות מקומיות. רשות מקומית המעוניינת בקבלת סיוע נדרשת להפעיל מינהלת או יחידה עירונית שתעסוק בהנגשת מידע בתחום ההתחדשות העירונית ביישוב עבור תושבים, יזמים ובעלי מקצוע.

לאור העובדה שבחלק מן הרשויות קיימת פעילות ענֵפה בתחום ההתחדשות העירונית ולעומתן ישנן רשויות בעלות פוטנציאל ראשוני בלבד שמצריך סיוע והתארגנות, מפרסם המשרד שני קולות קוראים. האחד מיועד לרשויות בעלות פוטנציאל כלכלי למימוש מיידי של פרויקטים להתחדשות עירונית. והשני מיוחד לרשויות הנמצאות על סף הכדאיות הכלכלית, המאפשרת ביצוע תהליכי התחדשות עירונית.

כמו כן, תעמיד הרשות כלים לתושבים לצורך מימוש תהליכים אלה, ותפעל כ"זרוע ביצוע" של הרשות המקומית לקידום התחדשות עירונית ביישוב. המימון ייעשה בשיטת מצ'ינג ועשוי להגיע עד כדי 1.5 מיליון ש"ח לרשות מקומית. המשרד מעריך כי יתוקצבו בין 7 ל - 12 מינהלות ברחבי הארץ.

מצ"ב קישור לידיעה המלאה שפורסמה בנושא באתר משרד הבינוי והשיכון

כלכליסט (13/10/16): ביקורת קשה על התנהלות וועדת העיזבונות של האפוטרופוס הכללי

כתבת ביקורת קשה בכלכליסט (13/10/2016) על המנגנון המסורבל והקריטריונים הלא ברורים לקבלת תמיכות כספיות מוועדת העיזבונות שבמשרד המשפטים, האמונה על הקצאת כספי עזבונות פפרטיים לגופים ציבוריים בכפוף לתהליך מורכב של הקצאה.

לפי הכתבה, 75% מהעיזבונות שניתנים למדינה הם עיזבונות המיועדים לתחום מסויים. אך בפועל לוועדה יש יד כמעט חופשית, שכן בסמכותה להחליט אילו מטרות ספציפיות ישרתו כספי עיזבון שיועדו לחינוך, כך למשל, כספים רבים זורמים מהוועדה למגזר הדתי ולמערכת הביטחון, כשתקציב המשרד שאחראי עליה הוא הגבוה מבין משרדי הממשלה, על חשבונם של ארגונים חברתיים.

לפי הנתונים המוצגים בכתבה, בשנים 2013 - 2015, 10 מיליון ש"ח הוקצו למטרות שירותי דת. ב ־ 2015 הקצתה הוועדה 9.4 מיליון שקל לחינוך. 61% מהכספים הללו הגיעו למוסדות חינוך דתיים או חרדיים. 100,000 שקל בלבד ניתנו לאירגונים אתיופים וסכום דומה ניתן למטרות של העצמה נשית, כולל מאבק באלימות נגד נשים.

כמו כן ב - 2013–2015 הוקצו למטרות ביטחון 87 מיליון שקל. 67 מיליון שקל מתוכם הגיעו ישירות למשרד הביטחון. כך, למשל, אישרה הוועדה העברת 11 מיליון שקל במצטבר (2013–2014) למיגון יישובי עוטף עזה ו־9 מיליון שקל לסיוע בשכר דירה לחיילים.

מסביר בכתבה עו"ד אמנון דה הרטוך, ראש תחום תמיכות לשעבר במשרד היועץ המשפטי לממשלה: "זה לא שהשימוש שנעשה בכספים שמגיעים לתחום הביטחון אינו ראוי. אלא שאת המטרות האלו צריכה המדינה לממן בעצמה. לא מובן מדוע מייעדת ועדת העיזבונות כסף למדינה. המדינה יכולה לעשות פעולות שונות בתקציב שלה".

לכתבה המלאה